SemTalk דף הבית ألصفحة الرئيسية

חקר העברית והערבית באמצעות CHILDES


מדור זה נועד לספק לקהיליית החוקרים והסטודנטים העוסקים בחקר העברית והערבית מידע באשר לעבודות ומחקרים שנעשו בתחום באמצעות תוכנת ה-CHILDES. המדור בחיתוליו, אך הוא יכלול תקצירי עבודות דוקטורט ומסטר, תקצירי עבודות סמינריוניות, ותקצירי מאמרים. אם ברצונכם להוסיף פריט למדור, אנא שלחו את המידע אל סיגל עוזיאל-קרל .

עבודות סמינריוניות בנושא רכישת העברית והערבית באמצעות CHILDES

(Arabic translation: Mateel Musallam)

החוג להפרעות בתקשורת, אוניברסיטת חיפה, 2005

בהנחיית ד"ר רחל יפעת וד"ר סיגל עוזיאל-קרל

עומר פאתנה
חדיד אשקר ראנה

ה-CHILDES כאמצעי לחקר רכישת ריבוי שמות העצם בשפה הערבית הפלסטינית המדוברת

ה- CHILDES הנו כלי ממוחשב לתעתוק, לקידוד ולניתוח מדגמי שפה, אשר פותח ותוכנן במיוחד להקל על ניתוח המידע השפתי המופק אצל ילדים ולאפשר שיתוף המידע הזה עם משכילים אחרים להערכה ולמחקרים נוספים.

השימוש בכלי זה מבוסס בשפה האנגלית ובשפות אחרות, במידה מועטה יותר בשפות העברית והערבית. מחקר זה, דרך השימוש בכלי זה, עקב אחר התפתחותה של ילדה בשם סיואר מגיל שנתיים וחצי עד שלוש, ובחר לחקור את הנושא של ריבוי שמות העצם בשפה הערבית הפלסטינית המדוברת בצפון הארץ באזור הגליל.

בשפה הערבית מעט מילים מקבלות את הריבוי השלם שנוצר ע"י הוספת סופית a:t לצורת הבסיס ביחיד מבלי לחולל שינויים בה. רוב המלים מקבלות את הריבוי השבור שבו חלים שינויים פנימיים בצורת הבסיס ביחיד לפי תבניות ריבוי מסוימות שחלקן שכיחות וחלקן נדירות. מטרת המחקר הייתה לבדוק דפוסי הרכישה של הקטגוריות השונות של מערכת נטייה זו (הזוגי, הקיבוצי, הרבים השלם והשבור) תוך ההיעזרות בפקודות הניתוח המתאימות בתוכנת ה- CHILDES.

נמצא כי הצורה השכיחה ביותר היא צורת הרבים השבור, ובמיוחד המשקל `aCCa:C, אחריה הרבים השלם של הנקבה ואז הרבים הקיבוצי והזוגי. שמות ברבים השלם של הזכר לא הופיעו. השגיאות שנעשו כתוצאה מהכללת יתר היו בהפקת הרבים השבור. רובן היו מתן צורת הרבים השלם של הנקבה. נצפתה מגמה התפתחותית ושינוי בשכיחות ובמגוון הצורות השונות של הרבים עם הגיל.    תוצאות המחקר תומכות בתוצאות שני המחקרים של רביד ופרח (1999, 2000) שנעשו בנושא. סוגיות לגבי השימוש בתוכנת ה- CHILDES יועלו בדיון.

قسم العلاج بالنطق والسمع,جامعة حيفا,2005.
 بارشاد د. راحل يفعات و د. سيجال عوزيال-كارل

فاتنه عمر
 رنا اشقر-حديد

برنامج ال CHILDES كوسيله لبحث جمع الاسماء باللغه الفلسطينيه العربيه المحكيه

ال   CHILDES  هي عباره عن وسيله محوسبه لنقحرة(نقل لغه ما بحروف لغه اخرى) وتحليل نماذج لغويه.وقد برجم وطور هذا البرنامج لهدف تسهيل عملية تحليل النماذج اللغويه الصادره عند الاطفال بالاضافه الى امكانية المشاركه بهذه المعلومات والنماذج مع اخصائين اخرين وابحاث اخرى.

استعمال البرنامج يعتمد على اللغه الانجليزيه ولغات اخرى(بشكل بسيط على اللغه العربيه والعبريه).

في هذا البحث,وبمساعدة البنامج,قمنا بتتبع تطور الاسماء بصورة الجمع في اللغه الفلسطينيه العربيه المحكيه لدى طفله تدعى سوارمن شمالي البلاد في منطقة الجليل من جيل سنتين ونصف حتى ثلاث سنوات.

في اللغه العربيه يوجد القليل من الكلمات التي يوجد لها صيغة جمع سالم حيث يضاف لصيغة المفرد "ات" من دون احداث اي تغيرات اضافيه.معظم الكلمات عباره عن جمع تكسير حيث يطراعلى الكثير من التغيرات الداخليه على صيغة المفرد وفقا لاوزان جمع معينه,بعضها مالوف واليعض الاخر اقل.......

الهدف من هذا اليحث هو فحص صورة اكتساب الجمع لمجموعات مختلفه(المثنى ,الجمع السالم وجمع التكسير)بواسطة اوامر التحليل الملائمه في برنامج ال CHILDES

من خلال البحث وجدنا ان الصوره الاكثر شائعه هي صيغة جمع التكسير وخصوصا على الوزن aCCa:C من ثم تاتي فئة جمع المؤنث السالم,جمع المذكر والمثنى.لوحظ تغير بعدد وتنوع الاشكال المختلفه للجمع مع التقدم بالجيل.نتائج البحث تدعم نتائج البحثين ربيد وفرح(2000,1999) اللذين فحصا نفش الموضوع.

تسائلات ومشاكل حول استعمال برنامج الCHILDES  مطروحه بالنقاش.

 

החוג להפרעות בתקשורת, אוניברסיטת חיפה, 2005

בהנחיית ד"ר רחל יפעת וד"ר סיגל עוזיאל-קרל

רוזאנה אסחאק
מתיל מסלם

השפעת הקלט השפתי של המבוגר על רכישת שאלות והשימוש בהן בשפה הערבית

מטרת המחקר הנוכחי היא לבדוק את השפעת הקלט השפתי של המבוגר על רכישת שאלות והשימוש בהן בשפה הערבית.

המחקר הנוכחי הינו מחקר אורך, שבדק ילדה אחת בת שלוש שנים ושלושה חודשים עם התפתחות שפה תקינה , שצולמה 12 פעמים במהלך אינטראקציה טבעית בסיטואציות שונות, עם מבוגר
(אם, גננת, דודה , שכנה) למשך שעה שלמה. מתוך 12 הקלטות  נבחרו שש קלטות שתומללו , תועתקו ונותחו בעזרת תוכנת ה-CHILDES.

מסקנות המחקר היו שאכן קיימת השפעה של הקלט השפתי של המבוגר על כמות השאלות של הילדה , כלומר כאשר המבוגר סיפק מידע מובן וברור לילדה, היא שאלה פחות שאלות וההפך נכון. כמו כן, הייתה השפעה  על חלק ממילות השאלה כך ששכיחות חלק ממילות השאלה הייתה זהה אצל המבוגר והילדה .

قسم العلاج بالنطق والسمع,جامعة حيفا,2005.
 بارشاد د. راحل يفعات و د. سيجال عوزيال-كارل

روزانا اسحاق
 متيل مسلم

تاثير الاستيعاب اللغوي على اكتساب الاسئله واستعمالها باللغه العربيه

هدف البحث  الحالي هو فحص تاثير الاستيعاب اللغوي عند البالغ على اكتساب الاسئله واستعمالها باللغة العربيه.

هذا البحث هو بحث طويل المدى والذي تم به فحص طفلة تبلغ من العمر 3 سنوات و3 اشهر وقد صورت الطفله في امكنه مختلفه وحالات متنوعه بصحبة شخص بالغ(ام,حاضنه,عمه او جاره) لمدة ساعه كامله,يجدر بالذكر ان الطفله كانت تتمتع بتطور لغوي سليم.

بعد الانتهاء من التصوير قمنا باختيار 6 اشرطه من المجموع الكلي(12 شريط) من ثم قمنا بكاتبة التعابير من كل شريط ونقلها جميعا الى برنامج ال CHILDES عن طريق النقحره وبعدها تم تحليلها.

الاستنتاجات من البحث الحالي كانت انه بالفعل يوجد تاثير للاستيعاب اللغوي لدى البالغ على كمية اسئلة الطفله فكلما قام البالغ بأيفاء معلومات مفهومه وواضحه للطفله,كانت كمية الاسئله لديها اقل والعكس صحيح.بالاضافه لذلك,كان هنالك تاثير على قسم من اسم السؤال اذ ان اسم السؤال الاكثر شائعا كان متشابه عند كلا الطرفين.

 

החוג להפרעות בתקשורת, אוניברסיטת חיפה, 2005

בהנחיית ד"ר רחל יפעת וד"ר סיגל עוזיאל-קרל

מרווה סעיד

טרביה ג'וביר

חקר מאפייני ההתפתחות הלקסיקאלית המוקדמת של הפועל אצל ילדים דוברי ערבית בגיל הרך באמצעות ה-
CHILDES

בעבודה הנוכחית רצינו לחקור את מאפייני ההתפתחות הלקסיקלית של הפועל אצל ילדים דוברי ערבית בגיל הגן, ואת התפתחותו המורפולוגית של הפועל. אנחנו מצפים כי ככל שעולים בגיל מספר הפעלים גדל ובגיל הצעיר הזמנים  הנפוצים ביותר הינם ציווי והווה מאחר ששפתם של ילדים בגילאים אלה תלויה בכאן ועכשיו. עם העלייה בגיל נצפה לגיוון יותר גדול בזמנים.  המחקר שלנו הינו מחקר אורך שעקב במשך חודשיים אחרי התפתחותו השפתית של ילד דובר ערבית מצפון הארץ בן שנתיים וחודשיים בסיטואציות טבעיות מחיי היום יום שלו, כך שסיטואציות אלו הוקלטו באמצעות מצלמת וידאו, תועתקו ונותחו באמצעות תוכנת ה-CHILDES. מהניתוח עלה כי לא היה קשר בין מספר המבעים לגיל, והזמנים  הנפוצים ביותר היו ציווי ועתיד. התוצאות שלנו היו תואמות ממצאים ממחקרים קודמים מלבד התוצאה של מספר המבעים. אך, יש לזכור שמחקרינו מצומצם בהיקפו. לכן, ניתן לבצע מחקרים גדולים שיוכלו להראות תמונה יותר רחבה. 

قسم العلاج بالنطق والسمع,جامعة حيفا,2005.
 بارشاد د. راحل يفعات و د. سيجال عوزيال-كارل

مروه سعيد.
 جبير طربيه.

بحث مواصفات تطور القاموس اللغوي المبكر لاطفال في السن الحديث ,متكلمو اللغه العربيه بواسطة برنامج ال CHILDES

اردنا بهذه الوظيفه بحث مواصفات تطور القاموس اللغوي للفعل عند اطفال في السن الحديث متكلمو اللغه العربيه,بالاضافه الى بحث التطور المورفلوجي للفعل.توقعاتنا هي انه كلما كبرنا بالسن فان عدد الافعال بالتالي سوف يزداد.

الازمنه الشائعه في الجيل المبكر هي زمن الامر والمضارع وذلك نابع لكون لغة  الاطفال متاثره ومربوطه ب "هنا والان".

هذا البحث هو بحث طويل المدى,تبعنا ولمدة شهرين التطور اللغوي لدى طفل من شمالي البلاد,متكلم العربيه,يبلغ من العمر سنتين وشهرين.تم تصوير الطفل في حالات طبيعيه من حياته اليوميه من ثم نقل المعلومات الى برنامج الCHILDES وتحليلها.

وفقا للتحليل وجدنا انه لا ثمة علاقه بين عدد التعابير وعمر الطفل,لاحظنا ايضا ان الازمنه الاكثر استعمالا كانت المضارع والامر.

نتائجنا ملائمه لابحاث سابقه تناولت نفس الموضوع ما عدا النتيجه المتعلقه بعدد التعابير وعمر الطفل.يجب الاخذ بعين الاعتبار ان هذا البحث مختصر على طفل واحد فقط لذلك القيام بابحاث اخرى اكبر ممكن ان تعطينا رؤيه اوسع.

 

החוג להפרעות בתקשורת, אוניברסיטת חיפה, 2005

בהנחיית ד"ר רחל יפעת וד"ר סיגל עוזיאל-קרל

פידה עאמר

רכישת נטיית הפועל בערבית

השפה ערבית היא שפה עשירה ומעניינת מאוד. עניין זה נובע משכיחות גדולה של שפה זו בעולם, וגם מתופעות מעניינות בה, כמו: דיגלוסיה, מורכבות המערכות מורפו-תחביריות והאורתוגרפיות,  שמאפיינות אותה ומשפיעות מאוד על רכישתה.

מטרה: מעט מחקרים קיימים בנושא רכישת השפה הערבית, ועד היום אין מחקרים העוסקים בהתפתחות המורפולוגיה, נטיית הפועל של זמנים. מכאן עלה הצורך הרב בסוג זה של מחקרים בשפה ערבית המדוברת. עבודה זו נועדה לבדוק איך נרכשת מערכת נטיית הפועל, איזה בניין מופיע יותר, איך נראה התאם כינויי הגוף לפועל, האם נטיות מסוימות מופיעות יותר, והאם הן קשורות לפעלים מסוימים.

אוכלוסיה: הקלטתי ילדה בת 2.6 שנים,דוברת ערבית כשפת-אם, ב- 4 תקופות שונות .ההקלטות תועתקו ונותחו באמצעות תוכנת ה-CHILDES.

השערות: הזמן השכיח בדיבור הילדה הוא זמן ההווה, והבניין השכיח הוא בנין קל (P1). הפעלים השכיחים ביותר הם הפעלים הנפוצים בשימוש יומיומי, הילדה תדבר בצורת זכר.

תוצאות:  בדיבור הילדה נמצא שימוש רב בזמן הווה בבנין קל, והפעלים הנמצאים בשימוש יומיומי הם השכיחים בדיבור הילדה. הילדה דיברה בצורת נקבה ולא זכר.

דיון: התוצאות תואמות תוצאות של מספר מחקרים,ילדים קטנים בתחילת רכישת השפה משתמשים בזמן הווה ובבנין קל (P1),שהוא קל לתפיסה ופשוט מאוד.

אני מקווה שמחקר זה יועיל ויספק מענה לכל מי שדן בנושא זה.

قسم العلاج بالنطق والسمع,جامعة حيفا,2005.
 بارشاد د. راحل يفعات و د. سيجال عوزيال-كارل

فداء عامر

اكتساب تصريف الفعل باللغه العربيه

اللغه العربيه هي لغة غنيه ومثيره للغايه وذلك لانتشارها في جميع انحاء العالم وايضا لكونها تحتوي على ظواهر مختلفه مثل اللهجات,صعوبة النظام المورفو-قواعد والاورتوغرافيه التي تميز اللغه وتؤثر على اكتساب اللغه.

الهدف: قليله هي الابحاث التي اهتمت وبحثت موضوع اكتساب اللغه العربيه,وحتى اليوم لم يكن هنالك اي بحث بخصوص التطور المورفلوجي,وتصريف الفعل في الازمنه المختلفه,لذلك كان هنالك حاجه لابحاث تخص اللغه العربيه المحكيه.

هدف هذه الوظيفه هو فحص كيفية اكتساب نظام تصريف الفعل,اي وزن الاكثر شائعا,ملائمه بين الضمائر للفعل,هل هنالك تصريفات معينه تظهر اكثر من غيرها وهل هي مربوطه بغيرها.

الفئه المشاركه::قمت بتصوير  طفله عمرها سنتين وستة اشهر,العربيه هي لغة الام,في مراحل مختلفه.الاشرطه نقلت وحللت بواسطة برنامج ال CHILDES.

تخمينات:الزمن الاكثر استعمالا بحديث الطفله هو زمن المضارع,والوزن الاكثر شائعا هو "فعل",الافعال الاكثر شائعه هي الافعال الشائعه في الاستعمال اليومي,الطفله سوف تتكلم بصيغة المذكر.

النتائج:وجد في حديث الطفله استعمال كبير بزمن المضارع للوزن "فعل",والافعال الموجوده في الاستعمال اليومي هي الاكثر شائعا في حديث الطفله.

الطفله تكلمت في صيغة المؤنث وليس بصيغة المذكر.

النقاش:النتائج تلائم نتائج ابحاث مختلفه,اطفال صغار في بداية اكتساب اللغه يستعملون الزمن المضارع والاوزن "فعل" لكونه بسيط جدا وسهل الاستيعاب.

امل ان يساعد هذا البحث ويزود معلومات كافيه لكل باحثي هذا الموضوع.

 

החוג להפרעות בתקשורת, אוניברסיטת חיפה, 2005

בהנחיית ד"ר רחל יפעת וד"ר סיגל עוזיאל-קרל

אורנה בית-הלוי
יעל זק

חקר אסטרטגיות הדיבור המכוון לילד באינטראקציות של גננות וילדים בגנים שפתיים באמצעות מערכת ה-CHILDES

מערכת ה-CHILDES היא מערכת ממוחשבת המשמשת כלי לתעתוק, קידוד וניתוח של נתונים לשוניים באמצעות כלים מגוונים, בעלי עוצמה ופשוטים לשימוש. המערכת פותחה לצורך ניתוח שפת ילדים דבורה ובעיקר עם היבטים שונים של רכישת השפה כגון: פונולוגיה, מורפולוגיה ותחביר.
מערכת ה-CHILDES, על יתרונותיה הרבים, הובילה אותנו אל המטרה העיקרית של עבודתנו והיא הכרת המערכת והתנסות בה. לפיכך, בחרנו להתמקד בתחום שנחקר רבות ועודו מעניין חוקרי שפה רבים בכלל ואותנו בפרט, והוא נושא ה-CDS, דיבור המכוון לילד.
CDS הינו תכונה אוניברסאלית נפוצה מאוד בחברות מודרניות. גישות שונות שמדברות על CDS גורסות כי בדיבור שהילד שומע יש מידע רב שמנתב אותו ומסייע לו בתהליך רכישת השפה. מחקרי עבר הראו כי ילדים עם ליקוי שפתי זקוקים למספר רב יותר של חזרות על מנת להפנים את חוקי השפה.
במחקרנו בחרנו להתמקד באסטרטגיית ה –Prompting ולהשוות את שכיחותה לאסטרטגיית ה-Reported Speech. בנוסף נבחנו תתי הסוגים של כל אסטרטגיה ונערכה השוואה אף ביניהם. לצורך השוואות אלו תועתקו באמצעות כלי ה- CHAT תשעה תמלילים של אינטראקציות של ילדים לקויי שפה עם גננות בגנים שפתיים בצפון הארץ. לבסוף, נערכה השוואה בין ממצאי הדיבור-המכוון-לילד של הגננות לילדים עם ליקויים שפתיים לנתונים על דיבור-המכוון-לילד של גננות לילדים עם התפתחות תקינה (שנלקחו מתוך מחקרן של יפעת וזדונאיסקי-ארליך, 2005 ).
ממצאי המחקר תמכו בהשערותינו כי שימוש באסטרטגיות של דיבור-המכוון-לילד יהיה שכיח יותר בקרב גננות לילדים לקויי שפה לעומת גננות לילדים עם התפתחות תקינה. ממצא זה תומך במחקרי עבר המראים כי בהתפתחות התקינה ניכרת ירידה עם הגיל בכמות ה- Verbal Prompts בהם משתמש המבוגר בפנייתו אל הילד, ואילו באוכלוסייה עם לקות שפתית הפחתה זו פחות ברורה.

 

החוג להפרעות בתקשורת, אוניברסיטת חיפה, 2005

בהנחיית ד"ר רחל יפעת וד"ר סיגל עוזיאל-קרל

דנה מלודינוב
רננה עבדה

חקר אסטרטגיות ה- REVOICING בקרב גננות בגנים שפתיים באמצעות מערכת ה-CHILDES

במחקר זה נבחנה שכיחותן של אסטרטגיות דיסקורסיביות באינטראקציות שיח בשפה העברית של גננות בשני גני ילדים שפתיים, בגילאי טרום חובה, באמצעות שני כלים של מערכת ה-CHILDES: ה-CHAT וה-CLAN. דגש הושם על אסטרטגיית ה- Revoicing, תתי-האסטרטגיה Refine ו-Exact ומטרותיהן. למחקר זה חשיבות בהכשרה של אנשי חינוך ומטפלים פארא-רפואיים באוכלוסיית הילדים לקויי השפה. בעבר נמצא כי ילדים עם ליקוי שפתי זקוקים למספר רב יותר של חזרות על מנת להפנים את חוקי הדקדוק  Proctor-Williams, Fey & Loeb, 2001)). במחקר זה נמצא כי אסטרטגיה זו הופיעה באינטראקציה פחות מן האסטרטגיות Prompting  ו-Meta-Language. בנוסף, תת-האסטרטגיה Refine עלתה בשכיחותה על תת-האסטרטגיה Exact. תוצאות המחקר הושוו עם שכיחות האסטרטגיות בגנים לילדים עם התפתחות תקינה. נמצא כי בגנים השפתיים הייתה שכיחות האסטרטגיה נמוכה יותר מזו שבגנים הרגילים. החוקרות שיערו כי יתכן ותוצאות המחקר התקבלו כתוצאה ממספר מועט של תורות הילדים בגנים השפתיים לעומת הגנים הרגילים, ומציעות לבחון השערה זו במחקרים עתידיים. כמו כן, החוקרות התייחסו להתנסות במחקר באמצעות מערכת ה-CHILDES, והביעו את התרשמותן.   

 

החוג להפרעות בתקשורת, אוניברסיטת חיפה, 2005

בהנחיית ד"ר רחל יפעת וד"ר סיגל עוזיאל-קרל

ענבר כהן

מחקר שכיחות השימוש באסטרטגיית השיח המטא-לשונית בקרב גננות בגנים שפתיים לעומת שכיחות השימוש באסטרטגיות אחרות של דיבור מכוון ילד.

במחקר זה נבדקו שכיחויות של 3 אסטרטגיות דיסקורסיביות של דיבור מכוון ילד (CDS) בקרב גננות בשני גנים שפתיים בישראל. בדיקת השכיחויות התבצעה באמצעות מערכת ה-CHILDES, מערכת שנמצאה יעילה בניתוח כמויות גדולות של נתונים. שלוש התופעות הדיסקורסיביות שנבדקו: Revoicing, Prompting, ו-Meta-Language בה התמקדתי במחקרי. כמו כן, נבדקה שכיחותן של הפונקציות המטא-לשוניות בהן משתמשות גננות בדיבור מכוון ילד בגנים שפתיים, ונערכה השוואה בין שכיחויות האסטרטגיות הדיסקורסיביות בגנים שפתיים לבין שכיחותן בגני טרום חובה וחובה בגנים רגילים.
אוכלוסיית המחקר כללה 2 גנים שפתיים: סה"כ 23 ילדים בגיל ממוצע של 6;6 שנים המוגדרים כבעלי ליקויי שפה כליקוי עיקרי ו-2 גננות בעלות השכלה רלוונטית לחינוך ילדים עם ליקויים התפתחותיים.
הנתונים על הגנים הרגילים נלקחו מתוך מחקר של יפעת וזדואינסקי-ארליך, (2005) וכללו 10 גני חובה שונים, גילם הממוצע של הילדים היה 5:07  שנים, ו-10 גנים טרום חובה שונים, בהם גילם הממוצע של הילדים היה 3:11 שנים.
בבדיקה נמצא כי שכיחות השימוש באסטרטגיית המטא-לשון (MLA) בקרב גננות בגנים שפתיים היא הגבוהה מבין השלוש, וכי השימוש באסטרטגיה זו בגנים רגילים נמוך באופן משמעותי מהשימוש בגנים שפתיים. ככל הנראה הדבר נובע מהצורך של ילדים לקויי שפה בלימוד מובנה ומכוון יותר של השפה ובחשיפה ליותר רפלקציה ומניפולציה שפתית. כמו כן נמצא כי בתוך הפונקציות המטא-לשוניות, גננות מרבות להשתמש בפונקציה המטא-פרגמאטית יותר מהפונקציות המטא-לשוניות האחרות שנבדקו.